במחקר שפורסם בעיתונות המדעית נמצא כי מים מכילים תרכובות של בנזן ומתכות כבדות שגורמים סרטן! כל החומרים שנמצאו במי השתיה נכללים בקטגוריה הכי מסוכנת של גורמי סרטן ודאיים שמפורסמת באתר הIARC (הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, חלק מארגון הבריאות העולמי) בדיוק כמו סיגריות, וזה אומר שאי אפשר לשתות יותר מים!!!!
מה עושים? נשתה אלכוהול?
אבל רגע, גם אתנול במשקאות אלכוהוליים נמצא באותה הקטגוריה, אז מה עושים????
הבהלתי אתכם, אה?
אפשר להירגע. קחו כוס מים קרים או כוס יין, ובואו נבין מה הרשימה הזאת בכלל אומרת.
ברשימה הנ"ל יש בעצם חמישה סיווגים:
1. חומרים שאנחנו יודעים בוודאות (יחסית) שמסוגלים לגרום לסרטן בבני אדם. בקטגוריה הזאת נכללים סיגריות, אלכוהול, אדי פליטה של מנועי דיזל, זיהום אוויר וכן התוספת האחרונה של בשר מעובד.
2A. חומרים שאנו חושדים בוודאות די גבוה שגורמים סרטן בבני אדם, לפי מחקרים בבע"ח, מחקרים מסויימים בבני אדם, והבנת המנגנון שעלול לגרום לסרטן.חומרים בקטגוריה הזאת כוללים DDT, גלייפוסט (ראונדאפ), וירוס הפפילומה, וכן בשר אדום (לפי העדכון האחרון)
2B. חומרים שיש עדויות (במחקרים על בע"ח) שעלולים לגרום סרטן בבני אדם, אך ללא עדויות מספקות במחקרים על בני אדם ואי הבנה של המנגנון. קטגוריה הזאת כוללת למשל ירקות כבושים, כמון ותמצית אלו-וורה.
3. חומרים שאנו חושדים שעלולים לגרום לסרטן, אך אין עדויות מחקריות מספקות גם לא על בע"ח.
4. חומרים שאנו יודעים לפי מחקרים שאינם מסרטנים.
עד כאן, מאוד פשוט. איפה הבעיה?
הבעיה היא שהרשימה אינה מתייחסת כלל למינון של אותו החומר שאנו צורכים, ולא למידת הסיכון שבו.
למשל סיגריות שמעלות את הסיכון לסרטן הריאות ב19% (סרטן אגרסיבי עם אחוזי החלמה נמוכים יחסית), או בשר מעובד שמעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן המעי הגס ב3% (עם בערך 90% אחוזי החלמה) נכללים באותה הקטגוריה למרות שהסיכון ששניהם מציגים הוא שונה בצורה משמעותית.
עכשיו כמה מילים על המחקרים שמוצאים שבשר מסרטן.
יש המון מחקרים כאלו. הבעיה היא (אחת מהן לפחות) שברובם אין הפרדה בין בשר מעובד (שכולל גם פיצות, המבורגרים בלחמניה, בוריטוס, נקניקיות בלחמינה וכו') לבין בשר אדום. הנה למשל מחקר שכן עשה את ההפרדה הזאת, ופה נמצא כי לצריכת בשר שאינו מעובד אין כל קשר לתמותה מוגברת מכל הסיבות, ובעיקר מחלות לב וסרטן.
מהצד השני, הנה למשל מחקר שמצא שדווקא הצמחונים חולים ביותר מחלות, בינהן סרטן למשל.
אז למה מחקרים בכל זאת מוצאים מתאם?
כי הבידוד משתנים בהם הוא גרוע. כיון שזה לא פרקטי לערוך ניסוי קליני ארוך טווח על אוכלוסיה גדולה ומגוונת שבו נחלק אותה לשתי קבוצות, האחת תקבל תחליף בשר והשניה תקבל בשר, אף אחת מהן לא תדע מה היא מקבלת, אז אנחנו עושים מחקר אפידימיולוגי (מחקרי סקר).
איך הוא מתבצע? לוקחים קבוצה גדולה של אנשים, שואלים אותם המון המון שאלות, עוקבים אחריהם כמה שנים, ובסוף מנתחים את התוצאות במגוון כלים סטטיסטיים ומנסים למצוא קורולציות בנתונים.
יש המון המון בעיות עם שיטת המחקר הזאת (למי שיש כוח, הנה סקירה מקיפה בנושא), אבל בהקשר שלנו הבעיה העיקרית היא שאנשים שצורכים כמות גדולה של בשר מעובד (ג'אנק) הם אנשים שגם בדר"כ פחות מודעים לבריאותם, פחות מתעמלים, פחות הולכים לרופא כשצריך לאבחון מוקדם של מחלות, חשופים להמון גורמים סביבתיים שעלולים להזיק להם וכו'. לכן אין שום דרך באמת לעשות בידוד משתנים מוצלח במחקרים הללו, ולכן אנשים אינטיליגנטיים וחושבים פשוט לא מתייחסים אליהם.
לסיכום
חברים, תהיו אתם האנשים החושבים, החוקרים, המנתחים והמציאותיים, ואל תלכו אחרי העדר שרואה בעיתונות כמקור לעצות בנושאי בריאות.
