הפרעות קשב וריכוז ופליאו

הפרעת קשב היא לא מחלה. או לפחות לא מחלה ראשונית.
הפרעות קשב וריכוז הן אוסף של סימפטומים שונים. זו לא סתם אמירה לשם הדיון התיאורטי אלא הדבר החשוב ביותר בטיפול בהפרעות הקשב.

-איתן בן מיור

השאלה הנכונה?

כשמתמודדים עם הפרעת הקשב וריכוז הרצון הוא לפתור את הבעיה. אנשים נוטים לשאול איך אפשר לשפר את יכולת הריכוז, או להפסיק את הקפיצות בתשומת הלב. אולם השאלה שאנו באמת צריכים לשאול את עצמינו היא מה השתבש בדרך? מה הגורם להפרעת הקשב.

כאשר עולה החום ניתן בחלק מהמקרים לקחת תרופה שתוריד את החום ולקוות שהיה מדובר במשהו ויראלי. במידה והחום לא מגיב לתרופה או שנמשך יותר מדי זמן כבר ברור שצריך לפנות לבירור רפואי של מה הגורם לעליית החום ולטפל בו.

שימוש בריטלין לטיפול בהפרעות קשב הוא כמו לקחת תרופה להורדת החום. אנו יודעים מראש שהתרופה תעזור רק לכמה שעות, ולא תפתור את הבעיה. ובהפרעות קשב וריכוז להבדיל ממחלת חום די ברור שזה לא יעבור לבד בלי טיפול…

חובה לברר מה הגורם להפרעות קשב וריכוז. רק כך ניתן לטפל בהן בהצלחה.

הגורמים להפרעת קשב וריכוז

ישנן סיבות אפשריות שונות להפרעת הקשב. רבות מהן פשוטות מאוד לאבחון ולטיפול. מצד שני לפעמים (לרוב) אצל אותו האדם יש כמה גורמים שונים שמעורבים ולכן מעט קשה לבצע אבחון עצמי בהרבה מהמקרים. לכן הדרך הטובה ביותר היא לבצע מיפוי של כל הגורמים האפשריים לבעיה ולטפל בכולם, אחד אחרי השני או בכולם יחד.

ניתן לחלק את הסיבות להפרעות קשב וריכוז באופן כללי לשלוש קטגוריות:

• חוסרים תזונתיים
• אלרגיה, דלקת ורעילות
• סטרס, בעיות שינה ובעיות הורמונליות

חוסרים תזונתיים

ישנם חוסרים תזונתיים רבים שקשורים למנגנונים שונים להפרעת קשב וריכוז. הגורם הנפוץ ביותר בילדים הוא אנמיה מסיבות שונות שבה פשוט חסר חמצן במוח לצורך תפקוד תקין של המערכת. מחסור בחלבון היא הסיבה העיקרית לאנמיה אצל ילדים. דרוש חלבון בשביל ליצור את ההמוגלובין שהוא החלבון שנושא את החמצן בדם, אולם החלבון דרוש גם כדי לבנות ולתקן את הגוף של הילד הגדל. כאשר הילד לא אוכל מספיק חלבון בתזונה הגוף שלו נאלץ לבצע פשרות ולבנות את הגוף יותר לאט וגם לייצר פחות כדוריות דם אדומות. בעיות שונות בעיכול ובספיגה גם משחקות תפקיד חשוב ויכולות להשפיע

הסיבה השנייה המוכרת היא מחסור בברזל, אשר מתרחשת פעמים רבות במקביל למחסור בחלבון. וגם אצל ילדים אשר עיקר החלבון שהם אוכלים מגיעה מעוף, ומוצרי בשר מעובדים. גם הברזל חיוני ליצירת תאי הדם האדומים. ילדים ובוגרים אשר הבשר שלהם הוא עוף לרוב יהיו גם עם חוסרים של אבץ ונחושת אשר חיוניים לתפקוד מערכת העצבים והם די חסרים בעוף. בשר בקר וחלמוני ביצים הם מקורות מעולים לשני אלה.

ויטמין בי 12 וחומצה פולית הם עוד שני רכיבים שחיוניים ליצירת כדוריות הדם האדומות ובלי רמה מספיקה שלהם עלולה להתפתח אנמיה עם כל ההשלכות שלה. בי 12 הוא גם אחד המרכיבים החשובים ביותר בתפקוד המוח ומערכת העצבים. שניהם גם משמשים לצורך פירוק הומוציסטאין אשר הוא גורם סיכון לדלקות. כך שלא רק חוסר בצריכה של בי 12 גורם לחוסר, אלא גם סטרס, עישון, אכילת מזון מטוגן ושאר רעות חולות גורמים לשימוש מוגבר בויטמין ושחיקה שלו.

אוכלוסייה נוספת שנוטה לחוסר בברזל ובי 12 היא נשים עם וסת כבדה וארוכה שמאבדות דם מדי חודש. זו בעיה של נשים צעירות בעיקר שרבות מהן בעלות חוסרים תזונתיים עוד קודם לכן. אבל שמעתי דיווחים רבים שסביב המחזור החודשי הן סובלות מקשיים רבים יותר בריכוז.

המחסור התזונתי החמור ביותר שלא מדברים עליו כמעט בחוגים הרגילים הוא של שומנים איכותיים וכולסטרול. המוח בנוי מכולסטרול ומשומן, ועל מנת ליצור קשרים חדשים יש צורך באספקה שוטפת של שומן וכולסטרול חדשים. בהתחשב בכך שהתזונה המערבית הקלאסית מפחדת משומן מהחי – שזה מה שנחוץ לנו, ומצד שני מלאה בשומנים לא איכותיים כמו שמנים מזוקקים ומוקשים. אבל בסופו של דבר עובדים עם מה שיש, אז רק תדמיינו שהמוח שלכם עשוי ממרגרינה, ואז אתם שואלים את עצמכם למה הוא לא עובד כמו שצריך…

ישנם עוד חוסרים תזונתיים רבים רלוונטיים אשר קשורים לתפקוד המוח בעיקר, חלקם מוכרים יותר כמו אומגה 3 וחלקם פחות מוכרים כמו כולין שהוא ממשפחת ויטמיני הבי (נמצא בשפע בביצי חופש), וכמובן כל שאר ויטמיני הבי שנמצאים בעלים ירוקים (אבל לא רק).

ברמה הפרקטית מה שצריך לדעת הוא זה – חלמוני (ביצי) חופש, בקר ובעיקר כבד בקר, חמאה איכותית, ירקות ותבליני עלים ועד שיגיעו לישראל גם אומגה 3 בתוסף.

אלרגיה, דלקת ורעילות

אם את הרעיון של חוסרים תזונתיים קל מאוד להבין, הרי שהקשר בין דלקת ואלרגיה לבין הפרעות קשב הוא טיפה פחות אינטואיטיבי. הרעיון העיקרי הוא שחומרים שונים אשר חודרים דרך המעי גורמים לתגובה דלקתית בכל מיני איברי מטרה. תאי מערכת החיסון שאחראים על התגובה הדלקתית/אלרגית הזו מגיעים גם למוח ויוצרים שם דלקת.

אלרגיה קלאסית מוכרת ככזו עם תופעות של אדמומיות, נפיחות, חום מקומי, הפרשת נוזלים וסימפטומים שכאלו אבל תגובה אלרגית יכולה להתבטא בצורות שונות כפי שיודע כל מי שמתמודד עם מחלה אוטואימונית. תגובה דלקתית במוח יכולה להתבטא בצורת הפרעות קשב וריכוז, חרדה, התקפי זעם, דיכאון ועוד.

מקור רעילות ידוע ומוכר הוא כמובן דגנים וגלוטן, באופן ספציפי אלרגיה לגלוטן שאינה צליאק. מלבד זאת חומרים רבים אחרים בדגנים מפריעים לספיגת הנוטריאנטים במזון מה שמחמיר את הבעיות שבחלק הקודם. יחד עם זאת גם פוגע בדופן המעי ועושה אותו חדיר לחומרים שונים שגורמים ומחמירים את האלרגיה.

שמנים מחומצנים ושומנים מוקשים ומוקשים חלקית גורמים לנזק פעמיים, פעם אחת בפגיעה במעי ובפעם השניה בהרס ישיר של המוח, על ידי כך שהם מתחרים עם השמנים הטובים שאנו אוכלים על הזכות לבנות את המוח.

חומרים מתועשים רבים ומזונות שעברו עיבוד גורמים לעומס חימצוני ולרדיקלים חופשיים להתרוצץ בגוף ובמוח ולפגוע בתאים בריאים.

סטרס, בעיות שינה ובעיות הורמונליות

הקטגוריה השלישית של גורמים המשפיעים לרעה על הפרעות קשב הם ההורמונים. הורמונים הם חומרים אשר משפיעים על הגוף באופן גורף. ההורמונים השונים בעלי השפעה על המתווכים העצביים שבמוח וגם על מנגנונים משלימים רבים המשפיעים באופן עקיף יותר על פעילות המוח ותורמים להפרעות קשב.

ההורמון הראשון הוא אינסולין אשר מושפע מכמויות הסוכר והפחמימות שאוכלים במהלך היום. מחקרים שונים בדקו ומצאו שילדים עם הפרעות קשב וריכוז רגישים יותר לאינסולין מה שגורם להם להגיב טוב יותר לסוכרים מה שמעלה את רמות הסוכר ברקמות במהירות. בתזונה לא מאוזנת המורכבת מסוכרים פשוטים ופחמימות, הדבר גורם לעליות חדות של רמות הסוכר ברקמות ולאחר מכן צניחות חדות. מה שמשפיע על התפקוד הקוגניטיבי והרגשי גם יחד. צניחות אלו של רמות הסוכר גורמות לעייפות ורצון לאכול סוכרים נוספים וכך כמובן המעגל נמשך.

גם מחסור בשינה, הפסקות נשימה בשינה או שינה לא רציפה מסיבות שונות גורמת לשיבוש הורמונלי במנגנונים שונים – מצב זה באופן אקוטי משפיע על יכולת הריכוז ובאופן כרוני גורם לצריכה גדולה יותר של מעוררים שונים (קפה, טבק, סוכר). זמן השינה הוא גם הזמן בו ילדים גדלים ומבוגרים "מתקנים" את רקמות הגוף. זוכרים את המעי שצריך שיקום ואיחוי? אז בלי שינה התהליך ייקח זמן רב יותר.

שיבוש הורמונלי נוסף הוא שחיקה של האדרנל והורמוני הסטרס. הורמונים אלו משפיעים גם באופן ישיר על רמות המתווכים העצביים וגם דרך מנגנונים עקיפים כמו התהליך הדלקתי או דרך ציר האינסולין.

אז מה עושים בתכלס?

הפוסט הזה היה מאוד כללי מאחר והוא עוסק בנושא מאוד רחב. אני מקווה שאתם מבינים בשלב הזה שהפרעת קשב וריכוז יכולה לנבוע ממגוון רחב של סיבות או משילוב של סיבות שונות. אבל לא צריך להתייאש, יש הרבה מה לעשות.

המסלול הפשוט ביותר הוא לאכולת תזונת פליאו – ללא שמנים מזיקים, ללא דגנים וללא מזון מעובד. חשוב מאוד להקפיד על שפע של מזון עשיר בנוטריאנטים – ויטמינים, מינרלים ואחרים.

שיקום המעי ושיפור אוכלוסיית החיידקים הידידותיים מומלצת מאוד. ותיסוף של אומגה 3 איכותית הוא כמעט בגדר חובה.

לפני תחילת השינוי התזונתי רצוי לבצע בדיקות דם על מנת לזהות חוסרים פשוטים – רמות המוגלובין, מאגרי הברזל, רמות בי 12 וחומצה פולית, רמות הכולסטרול. חוסר בכל אחד מהפרמטרים האלו דורש טיפול כאשר רצוי לבצע את ההשלמות דרך התזונה ולא דרך כדורים. כי מאחורי חוסרים אלו לרוב מתחבאים חוסרים אחרים של חומרים שהבדיקות עבורם לא נגישות בקלות.

עוד כדאי לשים לב גם לשאר תחומי החיים – לרמות הסטרס בחיים שלפעמים יש צורך להפחיתן, לרמת הפעילות הפיזית שנוטה להיות קטנה מדי, לשעות השינה ואיכות השינה ולרמת האושר הכללי.

לסיכום

הפרעות קשב וריכוז הן תופעה שהולכת וגדלה בכל הגילאים. מעבר על הגורמים הפוטנציאלים מראה למה. זו אינה תופעה שקיימת רק אצל ילדים, אלא משהו שקיים בכל גיל.

מדובר במצב הגורם לתסכול ולסבל בכל הגילאים וברבים מתחומי החיים (ממש לא רק לימודים) ובכל גיל ניתן לרפא את המצב לחלוטין או לפחות לשפר את המצב באופן משמעותי!

*לא נכנסתי לעומק לתוך ההשלכות ארוכות הטווח של הריטלין על הבריאות, מאחר והפוסט הזה ארוך וכבד מספיק גם ככה. שיישאר משהו גם לפעם הבאה.

וכמו תמיד, במידה ואתם לא מצליחים לבצע את השינוי בכוחות עצמכם רצוי לפנות לגורם מקצועי לצורך אבחון מעמיק וגיבוש מסלול טיפולי מדוייק.