הרשת גועשת כולה בעקבות זאת שהתגלה ששלושה חקרים קיבלו סכום כסף שערורייתי כדי לפרסם מחקר תזונתי קטן וזניח. ממצא זה הוכיח את מה שכולנו חשדנו בו כל הזמן – שתעשיית הסוכר והמתוקים משקיעה מיליארדים כדי להטות מחקרים ולגרום לנו להיות חולים לצורך שורת הרווח שלהם. הסכום שקיבל כל חוקר אגב הוא 16,000 דולר (בשווי כספי של היום). חזירים קפיטליסטים שכמותם.
האקדח המעשן
ברור לכולם כבר הרבה זמן שחברות המזון הגדולות, שהם תאגידים עצומים ועתירי מזומנים מממנות מחקרים שמראים שהמוצר שלהן אינו מזיק. אנחנו יודעים את זה בגלל שאת הרמת המסך הזו עברה לפני שנים תעשיית הסיגריות.החוקרים פרסמו בשנות החמישים סקירת מחקרים על הגורמים למחלות לב והשמיטו מתוכה מחקרים שהיו קיימים לגבי הקשר של צריכת סוכר גבוהה ומחלות לב. סקירת המחקרים הזו פורסמה בNew England Journal of Medicine בשנת 1967. החוקרים הראו את צריכת הסוכר ואת צריכת השומן הרווי בקורולציה למקרי המוות במדינות שונות.
הם בחרו 14 מדינות באופן לא ברור שמעלה סברה של בחירה סלקטיבית, והציגו על הגרף את צריכת הסוכרים ואת צריכת השומן הרווי בשני סולמות מדידה שונים לגמרי. הסוכר נמדד בצריכה שנתית בליברות בעוד שהשומן הרווי נמדד באחוז מתוך הצריכה הקלורית. אם יש אנשי סטטיסטיקה בין קוראי המאמר הזה הם בטח מתגלגלים מצחוק על הרצפה.
האינדוקציה והדדוקציה של מדעי התזונה
המאמר שסביבו כל המהוהמה (מומלץ מאוד לקרוא אותו) מדבר בהמשכו על כך שהבעיה הגדולה של מחקרי התזונה לאורך חמישים השנים האחרונות היא עמוקה הרבה יותר מהשאלה הפופוליסטית של האם הסוכר או השומן הרווי אשמים בכל תחלואי העולם.הבעיה הגדולה של מרבית מחקרי התזונה היא ההפרדה המאוד מדעית אבל מאוד לא תזונתית של המזון למרכיביו.ההתמקדות של חקר התזונה במרכיבים השל המזון במקום במזון עצמו הפיקה המלצות אשר אינן מגובות מחקרית אולם עם חזות מדעית.הנה כמה דוגמאות:פרי זה בריא לכן סוכר הפירות (פרוקטוז) הוא בריא.סיבים הם בריאים ולכן כל מוצר המכיל סיבים הוא בריא (כמו דגנים מלאים למשל…)מזון מעובד מכיל (בין השאר) המון מלח ולכן מלח הוא לא בריאחיידקים צואתיים במזון גורמים למחלות ולכן כל החיידקים לא בריאים ויש לעקר את כל המזון (ומה עם החיידקים הטובים שבמזונות הכבושים?)וזה עוד לפני הקטגורציה השרירותית שעל פיה מקבצים מזונות שונים יחד – פירות וירקות נכללים לרוב כקבוצת מזון אחת אם כי ברור לכולם (אני מקווה) שחמש מנות של חסה ביום אי אפשר להחליף בחמש מנות של אבטיח. השילוב של בשר ביחד עם בשר מעובד כקטגוריה אחת ואפילו ההכללה של בשר בקר ביחד עם עוף גורמים להטייה רצינית במחקרים. וכמובן ההטייה הנוראית מכולן שהיא הכללה של שמני זרעים מחומצנים בתוך הקטגוריה של שומן רווי שמעולם לא הצלחתי להבין אותה.
כסף משפיע
התחלנו את המאמר עם זה שיש לתאגידי המזון כמות כסף עצומה.חלק נכבד מהכסף הזה מושקע בשיפור האקולוגיה העסקית שבו הם עוסקים. בין אם זה באמצעות תרומה למכוני מחקר, הפעלת לוביסטים לצורך חקיקה מקלה עבורם או הערמת קשיים על מתחרים חדשים, מימון כנסים (מקדונלדס נותנים חסות לכנסים של עמותת הדיאטנים בישראל וגם בארה"ב), פרסום ושיווק במיוחד עבור ילדים ועוד.זה העולם בו אנו חיים.אנחנו כבר לא חיים במערה בין חיות טרף אבל גם מסביבנו יש מלא סכנות…
