פרק 3 בפודקאסט – השמנה היא לא באג, היא פיצ'ר: למה התזונה המערבית תוכננה כדי שנחלה?

חשבתם פעם שהשמנה היא פשוט טעות של הגוף? או אולי תוצאה של חוסר כוח רצון? בואו נשנה רגע את זווית הראייה: השמנה היא לא "באג" (תקלה) במערכת, היא פיצ'ר (מאפיין מובנה). התזונה המערבית לא הדרדרה בטעות למצב שבו 38% מהעולם סובל מעודף משקל; היא פשוט מעולם לא תוכננה עם מחשבה על בריאות. כדי להבין איך הגענו למצב הזה, אנחנו צריכים להפסיק לחפש אשמים ולהתחיל להבין את האינטרסים הכלכליים שבנו את הצלחת שלנו.

אמ;לק – התכל'ס של הפרק:

  • השמנה כחלק מהתכנון: התזונה המערבית לא נוצרה למען הבריאות אלא למען אינטרסים כלכליים וחקלאיים.
  • המוכר בחנות: המלצות התזונה (כמו פירמידת המזון) נוצרו על ידי משרד החקלאות האמריקאי כדי למכור עודפי תירס, חיטה וסויה.
  • כלכלת המדף: התעשייה מעדיפה מזון מעובד שלא מתקלקל (בלי ויטמינים) כי שם נמצא הכסף הגדול.
  • ציון 55 בבטיחות: המלצות ה-RDA מבוססות על המינימום הדרוש כדי לא למות, לא על מה שצריך כדי לשגשג.
  • הפתרון של הפליאו: לא מתקנים מערכת עקומה ב-5%, אלא מוחקים הכל ומתחילים מהתחלה עם הנחות יסוד בריאות.

מי באמת קבע מה תאכלו בבוקר?

כשמדברים על המלצות תזונה, אנחנו מדמיינים מדענים בנקיים שדואגים לבריאותנו. האמת פשוטה הרבה יותר: המלצות התזונה המקובלות בעולם נוצרו על ידי משרד החקלאות האמריקאי (USDA). מדובר בלובי חקלאי שתפקידו למכור סחורה. בשנות ה-70 היו בארה"ב עודפי ענק של תירס, חיטה וסויה, והיה צריך למצוא מישהו שיאכל אותם.

תחשבו על זה כמו על חנות שמנסה למכור לכם את מה שיש לה הכי הרבה במלאי. ככה נולדה פירמידת המזון ששמה את הלחם והדגנים כבסיס – לא בגלל איכותם התזונתית, אלא כי הם היו זולים, זמינים וקלים לייצור המוני.

למה האוכל התעשייתי "מפחד" מוויטמינים?

יש סיבה כלכלית ברורה למה מזון מעובד שולט במדפים: הוא לא מתקלקל. כדי להשיג חיי מדף ארוכים, התעשייה מוציאה מהמזון את כל מה שחיידקים ופטריות אוהבים לאכול – שזה בעיקר ויטמינים, חלבונים איכותיים ושומנים טבעיים.

חיידקים הם לא טמבלים; הם רוצים אוכל איכותי. כשאנחנו אוכלים קמח לבן, סוכר ו"שמני מכונות" (שמנים מזוקקים), אנחנו אוכלים חומרים שאפילו חרקים לא רוצים לגעת בהם. זה מעולה לרווחי התעשייה שאפשר לאחסן בקופסאות שימורים חודשים ארוכים, אבל זה משאיר אותנו עם מזון ריק מנוטריינטים ועם חוסר בריאות מובנה.

האם הייתם עוברים על גשר שקיבל ציון 55?

המלצות התזונה הרשמיות (RDA) מבוססות על המינימום ההכרחי כדי לא לחלות במחלות חסר קיצוניות. זה כמו להסמיך מהנדס בניין שקיבל 55 במבחן בטיחות – הייתם גרים בבניין שהוא בנה?.

אנחנו לא רוצים את המינימום הדרוש כדי לא למות, אנחנו רוצים את המקסימום כדי לשגשג. בנוסף, ההמלצות האלו מתעלמות מהעובדה שהגוף שלנו חכם וכל אדם זקוק לדברים שונים; הן מנסות לתת פתרון אחיד ועקום לבסיס פגום.

למה אי אפשר "לשפץ" את התזונה המערבית?

הרבה אנשים מנסים לעשות שינויים של 5% – להחליף לחם לבן בלחם מלא או להוריד קצת סוכר. אבל כשמערכת החוקים כולה בנויה על יסודות עקומים (כמו המערכת המשפטית שמבוססת על חוקים בריטיים ישנים), כל תיקון יהיה עקום.

השמנה וחוסר בריאות הם חלק בלתי נפרד מהמערכת המערבית כי לאף אחד לא היה אינטרס לתכנן אותה אחרת. אם נמשיך להתווכח על כמה דגנים צריך, לעולם לא נגיע לבריאות אמיתית.

הדרך של הפליאו: מוחקים את הלוח ומתחילים מהתחלה

בפליאו, אנחנו לא מנסים לתקן את המערכת הקיימת. אנחנו פשוט זורקים אותה הצידה ומתחילים מהנחות יסוד חדשות. במקום להתחיל מ-70% דגנים, אנחנו מתחילים מאפס דגנים, אפס שמני מכונות ואפס אוכל מעובד.

הבסיס שלנו הוא פשוט: בשר איכותי ומגוון, הרבה ירקות, ביצים ושומנים טבעיים. ברגע שהנחות המוצא נכונות והבסיס איתן, הגוף החכם שלנו כבר יודע לווסת את עצמו ולחזור לבריאות. משם, אפשר להתחיל לעשות התאמות אישיות למי שזקוק להן, אבל המקום שבו מתחילים הוא שקובע 80% מהתוצאה הסופית.

בשורה התחתונה: אל תנסו לשפץ בניין רעוע. תבחנו מחדש את הנחות היסוד שלכם, תנו לגוף אוכל אמיתי שמחבר בין המדע למסורת, והוא כבר יעשה את השאר.

תהיו בריאים!

לתגובה