שוב הגיע יום ראשון בשבוע ושוב יצא פרסום שאומר שבשר וביצים אינם בריאים עבורנו. ושוב אנשים מצפים ממני שארגיע אותם ואסביר מה מתרחש מאחורי מסך האשליות של הקוסם מארץ עוץ.
מה החדשות הפעם?
מחקר חדש שעקב אחרי אנשים לאורך מעל שני עשורים מצא שמי שאכל חלבון ממקור של בשר אדום וביצים היה עם יותר מארבעים אחוזים של סיכוי לשבץ! פחד אלוהים, רק שבשורה שלאחר מכן מציינים שאותה אוכלוסייה גם עישנה יותר, הייתה שמנה יותר, הייתה משכילה פחות וגם בעלת עור כהה יותר (מילים שלהם, לא שלי).
אם כך מדוע כותרות העיתונים מדברות דווקא על בשר אדום כאשם העיקרי ולא למשל בצבע העור או ההשכלה?
מה לעשות, זוהי האופנה כיום להאשים את הבשר. בשנות השלושים באירופה היו מאשימים את צבע העור, בשנות החמישים בטח היו מאשימים את חוסר ההשכלה ובשנות השמונים והתשעים אני מניח שהסיגריות והמחסור בפעילות הגופנית היו יוצאות האשמות העיקריות.
העיתונות הפופולארית תפקידה לבדר את הקהל, ובטח בנושאים כמו בחדשות בריאות ותזונה. תגידו לאנשים דברים שיחזקו את מה שהם גם ככה מאמינים בו והם יהיו מאושרים וישתפו בפייסבוק. אולי בעוד שנה או שנתיים יאשימו את הפחמימות בהכל.
מה האמת לגבי המחקר הזה?
מחקר סיכון לטרשת עורקים בקהילה – (ARIC – Atherosclerosis Risk in Communities) הוא עוד אחד מכמה מחקרים נפלאים, מרשימים, מסובכים, בעלי המון ידע גולמי וכאלו שלא אומרים לנו כלום בפני עצמם.
אסביר:
במחקר הספציפי הזה נבדקו 15,792 איש בשנת 1987 בבדיקות שונות ובהמשך נבדקו חמש פעמים בדיקות חוזרות, כאשר כל סבב בדיקות נמשך 3 שנים. פרטי טריוויה כמו גיל, משקל, מצב משפחתי נבדקו בקלות וכך גם בדיקות הדם ושאר מדדי בריאות. לא הצלחתי לברר בדיוק אילו בדיקות דם ומדדים אובייקטיביים נבדקו, אולם בסקירה מהירה של כמה מהמחקרים שפורסמו על בסיס המידע אני רואה שמדובר בעיקר אם לא רק במחלות שבהם חלו האנשים לאורך התקופה מהסקר האחרון ולא בבדיקות דם מקיפות מדי שלוש שנים.
וכאן אנו מגיעים לתזונה
מדי שלוש שנים אנשים נשאלו לגבי הרגלי התזונה שלהם בשנים האחרונות. יש כמה גרסאות לבצע סקר שכזה וכולם מאוד לא מדויקים. אפשר לשאול מה הם אכלו אתמול, מה הם אכלו בשבוע האחרון ואפשר לשאול מה הם אכלו בשנה האחרונה ובעיקר האם הם אכלו או לא אכלו מזונות מסויימים וכמה. בכל מקרה המידע נוטה להיות לא מדויק ולסבול משלל הטיות. כך גם עם הרגלים אחרים כמו עישון ופעילות גופנית.
אם המחקרים האלו כל כך לא מדויקים, למה מבצעים אותם?
סקרים ארוכי שנים כמו אלו אהובים מאוד על חוקרי בריאות. הם נותנים שפע של נתונים. המידע הגולמי שבסקר הזה ובסקרים רבים נוספים מהסוג הזה כמו מחקר האחיות ומחקר סין, מאפשרים לפרסם עשרות אם לא מאות של מחקרים על בסיס הנתונים בלי צורך בתקציבים גדולים. למעשה כל מה שצריך בשביל מחקר הוא את קובץ הנתונים הגולמיים והיפותזה שאותה רוצים לבדוק. מבצעים את החיתוכים השונים ובתוך דקות מקבלים מידע מפורט. בצורה זו יכולים חוקרים לפרסם מחקרים רבים ובקלות.
הצופן התנכי ומחקרי הסקר
הבעיה העיקרית עם המחקרים האלו היא כמובן שכל הקשרים שניתן למצוא דרכם הם קשרים של קורולציה בלבד, כלומר למצוא קשר בין גורמים שונים אולם לא לבסס קשר של סיבה ותוצאה. בהרבה מהמקרים מדובר בצירופי מקרים בלבד, ממש כמו בשיטת הצופן התנכי שהייתה פופולארית מאוד למשך תקופה מסוימת בעקבות ספר בעל אותו השם.
למי שלא מכיר כך זה הולך, מדלגים על מספר אותיות קבוע ומוצאים ביטויים שונים בדפוס שיוצא. בצורה זו אנשים חזו את העתיד בדיעבד (כי הרי צריך לדעת מה לחפש, וניתן לחפש רק על מה שכבר מכירים). השיטה איבדה מזוהרה לאחר שהראו שניתן למצוא בתנ”ך גם דברים שלא קרו כמו הניצחון של היטלר על בעלות הברית וגם שניתן למצוא צפנים מסוג זה בכל ספר עב כרס כמו מלחמה ושלום, מובי דיק ויוליסס.
אם לחזור למחקרים שלנו, אפשר למצוא המון קשרים בין נתונים אשר רבים מהם מדומיינים כמו למשל היחס בין משתמשי אינטרנט אקספלורר ושיעורי הרצח בארה”ב. עוד דוגמאות משעשעות כאן.
אז מה אפשר לחלץ מהמחקרים האלו?
קשרים אפשריים כגון אלו אינם עובדות מדעיות מוצקות, אולם הם גם לא חסרי משמעות. להפך, הם חלק חשוב מהמחקר המדעי. על בסיסם חוקרים יכולים לתכנן מחקרים מדויקים יותר שימצאו אם הקשרים הללו הם משמעותיים, או לחפש מנגנונים פיזיולוגיים שיראו כיצד האחד גורם לשני.
לסיכום – סבלנות מדעית
מדע מוצלח הוא איטי, זהיר, מאוד טכני ומשעמם לשיחה. אין הרבה כוכבי רוק במדעים. אבל כיום כולם רוצים לפרסם תוצאות ומהר. אז מפרסמים לעיתונות הפופולארית פירורי מידע בשביל פרסום מהיר, למי אכפת מהעובדות?
כקהל אנחנו צריכים להפסיק להאמין לכל דבר שאומרים לנו ולהיות מעט יותר ספקנים.
נ.ב. שבוע הבא חנוכה, אם אתם רוצים שבץ – פחמימות מטוגנות הן האויב הגדול של העולם המערבי. פוסט על כך לקראת החג
