משלבים שמנים ושומנים איכותיים ונמנעים משמנים מתועשים

ישנם סוגים שונים של שמנים ושומנים בטבע. אם לפשט את כימיה (מאוד) אז החלוקה הברורה ביותר היא בין שמנים רוויים ושמנים לא רוויים. כאשר השמנים הרוויים הם יציבים יותר בעוד שהשמנים הלא רוויים הם יציבים פחות.
היציבות וחוסר היציבות אינם טובים או רעים, הם פשוט משמשים למטרות אחרות. כמו ההבדל בין קירות יציבים לבין דלתות וחלונות שהם גמישים ומאפשרים תנועה.כמו שאתם בטח מבינים,  אנו זקוקים לשני סוגי השמנים.

מקורות לשמנים רוויים

שומן רווי נמצא בכמות גדולה יחסית במזון מהחי. בעיקר בשר או מוצרי חלב. וכמובן גם במקורות צמחיים כמו קוקוס. כעיקרון די קשה להרוס אותו והוא די עמיד לחימום, אבל כמובן שאפשר לשרוף אותו עם מגזימים בחימום שלו.

מקורות לשמנים לא רוויים

שמנים לא רוויים יש במגוון מזונות גדול. שמן זית ואבוקדו, אגוזים וזרעים שונים (מפקאן ועד טחינה), וגם בבשר עוף ודגים. שמנים לא רוויים נשמרים בצורה יציבה בתוך מזונות שלמים. זה למה אין בעיה עם השומן בטחינה או עם השומן בדג סלמון. הבעיה מתחילה כאשר מפיקים אותו בתהליכים אגרסיביים.

שמני זרעים

שמני זרעים הם שם כולל למקורות הפקת שמן לא טבעיים. דוגמת סויה או תירס. כדי להפיק שמן מתוך תירס למשל, שהוא מאכל עם כמות קטנה מאוד של שמן יש צורך בתהליכים מאוד אגרסיביים – תהליך שמתחיל בחימום בחום ובלחץ גבוהים ומתדרדר משם. תהליך זה גורם לחמצון של השמן ולפגיעה בו. או במילים אחרות לקלקל אותו מבחינה בריאותית. אותו תהליך של קלקול (ואז נטרול טעמים וריחות) גם הופך את אותם השמנים לפחות מושכים עבור מזיקים, מה שמעלה את האטרקטיביות שלו עוד יותר עבור תעשיית האוכל המעובד…

אז בפליאו אנחנו נמנעים משמני זרעים אבל שמחים לשלב שמנים איכותיים מהחי ומהצומח.
אין זה אומר שצריך להתאמץ ולדחוף המון שומן לתזונה! פשוט שאפשר ורצוי לשלב שמנים איכותיים בתזונה.

יאללה, תמשיכו לחלק הרביעי והאחרון על קלוריות ריקות