אוכלים מזון עשיר ודחוס בנוטריאנטים מגוונים וקלים לעיכול

תזונת פליאו מבוססת על כמה עקרונות בסיסיים ופשוטים מאוד מאוד. שכל אחד בנפרד נשמע הגיוני, פשוט ומובן מאליו. כאשר מחברים את כולם יחד מגיעים לתזונה הגיונית פשוטה ונפלאה. וזה הפליאו. אבל כשאנשים פוגשים את הכל יחד בבת אחת, הם לפעמים חווים איזה עומס על מרכזי ההגיון של הנפש שגורמים להם לדחות את הפליאו כולו על הסף.
מה שנעשה כאן הוא לפרק את הפליאו לאותם מרכיבים הגיוניים ופשוטים ולאחר מכן נרכיב הכל יחד.

מזון לעומת אוכל

הדבר הראשון שנראה לעשות הוא להבדיל בין אוכל לבין מזון.
אוכל הוא כל דבר שאפשר לאכול. מזון הוא מה שמזין אותנו.
גלידה עוגיות וצ’יפס הם אוכל לא מזין, בעוד שהמבורגר וסלט הם מזון (וגם אוכל. כל מזון הוא גם אוכל)

נוטריאנטים

השינוי הראשון שאנחנו רוצים לעשות הוא להפסיק לחשוב על ויטמינים ומינרלים. במאכל הזה יש המון סידן ובאחר יש כמות ממש גדולה של ויטמין סי…
במקום זה, אני מציע לאמץ מונח חדש של ‘נוטריאנטים’ שכולל בתוכו גם את הויטמינים, גם מינרלים, גם חומצות שומן (כמו סוגים שונים של אומגה 3), גם חומצות אמינו שונות (חלבונים), גם סיבים מסוגים שונים וגם חומרים נוספים הרלוונטיים לבריאותנו.
זוהי הסתכלות רחבה יותר המקיפה את כל חלקי התזונה יחד לנקודת מבט אחת.
זה מאוד משמעותי, כי כיום יודעים שעם כל הכבוד לויטמינים והמינרלים, ישנם עוד המוני חומרים נוספים בתזונה שרלוונטיים לבריאות שלנו.
זה כולל סוגים של חומצות שומן קצרות שרשרת הנמצאים בחמאה ובקוקוס, תרכובות שונות של חלבונים וחלבונים כמו גלוקוזמין (שמוכר כמיטיב עם כאבי פרקים), קו פקטורים דוגמאת קיו 10 שאינו בדיוק ויטמין, כולסטרול, כולין, פוליפנולים בשמן הזית (ובעוד המוני מזונות צמחיים), והרשימה יכולה להימשך עוד ועוד…

תזונה דחוסה בנוטריאנטים

אחרי שהרחבנו את המחשבה כדי שתכיל את מגוון הנוטריאנטים, אנו צריכים להתחיל לחשוב על כמה נוטריאנטים יש במזון שאנחנו אוכלים בפועל
למשל אם אנחנו מחפשים חלבון כנוטריאנט ומסתכלים על קינואה כמקור טרנדי לחלבון, אז כדאי שנזכור שבמאה גרם קינואה מבושלת יש 4.5 גרם חלבון ופי ארבע מכך פחמימות. בחזה עוף יש כ20 גרם חלבון ומעט מאוד פחמימות או שומנים. לכן אם אנחנו רוצים חלבון, אז חזה עוף יהיה מקור דחוס יותר מקינואה.
באותה הדרך בדיוק רסק עגבניות יהיה מקור דחוס ומרוכז בהרבה ללויקופן לעומת אבטיח (או עגבניה שלמה).
חלק מרכזי בגישת הפליאו הוא העדפה של מזון דחוס בנוטריאנטים.
פטרוזילה יותר דחוסה מחסה, איברים פנימיים יותר דחוסים מבשר רגיל וכך הלאה.
מזון דחוס בנוטריאנטים הוא כזה שצריך כמות קטנה יותר בשביל לקבל את אותה התוצאה.

גיוון נוטריאנטים

מפה נמשיך לקפיצה המחשבית הבאה בכך שעם כל הכבוד לחלבון, אנו רוצים לקבל מהמזון שלנו מגוון רחב של נוטריאנטים ולא רק משהו אחד מאוד מסויים.
לכן אם נמשיך עם הדוגמא בה התחלנו עם קינואה והמשכנו עם חזה עוף בהקשר של חלבון, אנחנו רוצים שכל ביס מהאוכל שלנו ייתן לו יותר מרק חלבון. בשר בקר למשל ייתן לנו ביחד עם החלבון גם שומנים שונים וגם מינרלים כמו ברזל ואבץ וויטמינים כמו ויטמין A ובי 12 בכמות גדולה הרבה יותר מעוף.
נמשיך עם אותה מחשבה מרחיבה ונראה שבעוד שבשר בקר יהיה עשיר יחסית בברזל ובאבץ, דגים יכילו יותר סלניום ויוד שלא נמצאים כמעט בבשר בקר, וביצים שהן מקור חלבון אחר מכילו כולין שהוא נוטריאנט חשוב נוסף. לכן חשוב לגוון במקורות המזון שלנו.ירקות הן מקור עשיר לויטמינים שונים שנדירים יותר במזון מהחי כמו ויטמיני בי וסי, כך שיחד השילוב של מזון מהחי ומהצומח מאפשר לנו לקבל מגוון רחב של נוטריאנטים בלי צורך במחשבה מעמיקה על מאיפה בדיוק לקבל מה.
גם חשוב להבין שבקבוצות צמחים שונים ישנם סוגים שונים של סיבים החשובים לבריאות של אוכלוסיית חיידקי מעי מעט שונה. מסיבה זו אנו רוצים להרחיב את מנעד המזון שלנו כדי שיכלול פטריות, מצליבים, פירות, עלים ירוקים ועוד קבוצות מזון.אותו הדבר נכון גם למקורות השומן שלנו ולכל התזונה.

זמינות נוטריאנטים

עוד נתון במשוואה הוא עד כמה אותם נוטריאנטים זמינים לנו במזונות שאני אוכלים. חלבון מהחי לשמש הוא קל יותר לעיכול ולספיגה מחלבון מהצומח ולכן זמין יותר עבורנו (עוד על כך .
הסיבים והויטמינים בתרד מבושל או מוקפץ יהיו קלים יותר לעיכול לעומת תרד טרי, וגם קל יותר לאכול כמות גדולה  ממנו.

סיכום ביניים קצר

עכשיו אפשר לקרוא את כותרת הקטע ולהבין יותר את הכותרת –
אנחנו רוצים לאכול מזון עשיר ודחוס בנוטריאנטים מגוונים וקלים לעיכול.
או באופן פרקטי- אוכלים מזון מגוון מהחי ומהצומח.

אחרי שקראתם את זה כמה פעמים והפנמתם הכל, אתם מוזמנים לקפוץ לנושא הבא.