מהם בכלל מזונות מחופשים?
מזונות מחופשים הם כל מיני מאכלים שנראים כמו מאכלים שונים לגמרי, או כל מיני טעמים אחרים.
לפעמים השינויים הם קטנים כמו בייקון מבשר כבש ולפעמים הם גדולים כמו בייקון מטופו.
מזונות מחופשים הם חלק מכל גישות התזונה
אם נניח בצד מזונות שאנחנו לא אוהבים, הרבה פעמים נרצה לפחות חלק מהאוכל שאסור לנו בגישת תזונה מסוימת שאותה בחרנו מסיבות שונות. הנה כמה דוגמאות:
במסגרת תזונה דלה בשומן – אוכלים מוצרי חלב רזים שהוסיפו להם כל מיני מסמיכים שאמורים לתת להם מרקם דומה יותר למוצרי חלב שמנים.
במסגרת תזונה דלה בסוכרים – מחליפים סוכר בממתיקים מלאכותיים
במסגרת תזונה ללא גלוטן – אוכלים שפע של מאפים ופסטות מתירס, אורז וקינואה
בתזונה דלה בנתרן – משת משים במלח דל נתרן (אין לו טעם של מלח, שלא יעבדו עליכם)
בתזונה בריאה ומוקפדת באופן כללי מנסים להחליף מזונות מטוגנים באפויים (עם הצלחה חלקית מאוד) – מפלאפל ועד צ’יפס
בתזונה צמחונית – אוכלים המבורגרים ושניצלים מהצומח. תחליף סטייק הוא קשה יותר
בתזונה טבעונית – גם מחליפים את הגבינות ואת הביצים שונים
ובתזונת הפליאו – מחפשים לחמים ומאפים מכל מיני קמחים מיוחדים
זה תקף גם לגישות תזונה מוגבלות יותר במגוון המזונות, כמו פליאו אוטואימוני עם הרוטב אדום בלי עגבניות, תזונה קטוגנית עם הממתקים הקטוגניים, ואפילו רואו פוד עם הקרקרים והפסטות ירקות…
כולנו רוצים לאכול מה שאסור לנו
מה הבעיה עם מזונות מחופשים?
לא כל המזונות המחופשים נוצרו שווים. כי יש שני סוגים של מזונות שמתחפשים אליהם. יש את ‘המזונות המזינים’ ויש את ‘החטאים’.
מזונות מחופשים
בגזרת החלפת המזונות המזינים במאכלים אחרים – בואו נסתכל למשל המבורגר מבשר בקר שמוחלף בהמבורגר פטריות. האחרון יכיל רכיבים שונים לגמרי. בין אם זה בכמות החלבון, אחוזי השומן, הברזל, אבץ, פחמימות ועוד. כך שאולי מדובר על תחליף ברמה הקולינארית שאפשר לאכול ממנו פעם אחת, אבל לא בתחלופה אמיתית. מי שלא אוכל בשר צריך לאכול מזונות אחרים שמכילים את אותם הרכיבים התזונתיים, וכנראה שהם ייראו אחרת לגמרי ויהיו בעלי טעם אחר לגמרי.
זה נכון גם כאשר מנסים להחליף מזונות שאינם מאוד מזינים. למשל במסגרת תזונה נטולת גלוטן שבה אוכלים במקום חיטה דגנים אחרים ועמילנים אחרים ביחד עם כל מיני מייצבים, משמרים ושאר שטויות. לכן מחקרים שונים הראו שתזונה ללא גלוטן אינה עדיפה לאנשים שאינם צליאקים.
לסיכום: כשמחליפים מאכל במאכל אחר, לשים לב שיתקבל משהו בעל ערכים תזונתיים אחרים לגמרי
חטאים מחופשים
כאשר מדובר על חטאים מחופשים, התמונה שונה. קודם כל כי מדובר במאכלים שמראש לא אמורים לאכול מהם הרבה. דווקא ההחלפה של החומרים הבעייתיים באחרים יכולה לגרום לתחושה שאותו מממתק או פינוק כבר לא מזיק ואז להוביל לתוצאה הפוכה מהרצוי כי נאכל ממנו יותר. זה נקרא הטיית הבריאות. מה שזה אומר זה שמעוגה נאכל רק קצת כי אנחנו יודעים שזה לא בריא, אבל מעוגה ללא סוכר נרשה לעצמנו לאכול יותר. כך גם לגבי צ’יפס אפוי שממנו נרשה לעצמנו לאכול יותר מאשר מצ’יפס מטוגן.
בעיה נוספת היא שחטאים מחופשים יכולים להכיל חומרים אחרים שלא תמיד יהיו טובים יותר מהחומר שהחלפנו. לפעמים בעייתי בצורה אחרת, לפעמים אפילו אותו הדבר.
למשל החלפה של סוכר לבן תעשייתי בממתיק טבעי כמו מייפל, סילאן או דבש תתן לנו מעט מאוד יתרון בריאותי (בעיקר חור גדול יותר בכיס). וכמו שאמרתי קודם, גם תגדיל את הלגיטימציה לאכול יותר.
כאשר מחליפים את הקמח במאפים פליאוליתיים/ללא גלוטן משתמשים הרבה פעמים בכמות גדולה מאוד של אגוזים. אגוזים בדומה לדגנים מכילים גם הם כל מיני אנטי נוטריאנטים (שונים מאלו שיש בדגנים, אבל עדיין בעיה במינון גדול).
לסיכום: חטאים מחופשים לא בהכרח עדיפים על פני המקור. עדיין צריך לאכול מהם מעט
מתחפשים רק פעם בשנה
כמו שאמרתי בתחילת הפוסט, לרצות לאכול מזונות שאנחנו לא אמורים הוא טבעי. אם אין לכם בעיה גדולה עם המאכל שממנו אתם נמנעים אז אולי פשוט כדאי לאכול קצת ממנו. יש טבעונים רבים שאוכלים פעם בשבוע או חודש בשר או ביצה, או פליאוליתים שאוכלים מתי פעם חתיכת פיצה או שומרי כשרות שמחוץ לבית אוכלים גם בשר לא כשר (אבל לא חזיר). למעשה האחרון נפוץ מאוד בארה”ב.
ואם בכל זאת אתם רוצים מזון מחופש, בין אם זה כי ההגבלה שלכם היא רפואית או אמונית, תעשו את זה לעיתים רחוקות ולא כמעשה שגרה. לא חייב להיות רק פעם בשנה, אבל לא כל יום.
כי לא כל יום פורים
